כְּבָר שָׁנָה שְׁלֵמָה
נִסִּיתִי לְשַׁכְנֵעַ אֶת אִמָּא שֶׁלִּי
לִקְנוֹת לִי כַּלְבָּה
אֲבָל הַתְּשׁוּבָה תָּמִיד חָזְרָה
וְהִיא לֹא שִׁנְּתָה אֶת דַּעְתָּהּ
מָה לֹא עָשִׂיתִי בֶּאֱמֶת
כָּתַבְתִּי לָהּ פְּתָקִים
שַׂמְתִּי לָהּ תְּמוּנוֹת שֶׁל כֶּלֶב עַל הַמִּטָּה
אֲבָל הִיא לֹא הִסְכִּימָה
וְהָיִיתִי עֲצוּבָה
לְאַבָּא שֶׁלִּי לֹא הָיָה אִכְפַּת
מִבְּחִינָתוֹ לְהָבִיא אַרְיֵה
אֲבָל אִמָּא שֶׁלִּי לֹא הִשְׁתַּכְנְעָה
וּבַסּוֹף אִמַּצְתִּי נְמָלָה