שוב פעם, כמו בכל שבוע, את עוברת – חוזרת ללב שלך.
למקום היחיד שאת יכולה להרגיש שלמה. עם עצמך.
להתמסר לרגעים האלה, של הפשטות, של הנשמה שלך.
הנשמה היתרה שלך.
שוב פעם, כמו בכל שבוע, את עוברת – חוזרת למקום הרגוע הזה,
למקום שרק שם את שלמה,
למקום של קדושה עילאית, של שמחה פנימית.
ושוב פעם, כמו בכל שבוע,
את לא רוצה להיפרד מהמקום הזה,
שבו הכל יותר רגוע.
שבת.
כי את בסך הכל נשמה.
נשמה יתרה.
3 Responses
אלופיתת❤❤
טליה מהמם חיים שלי בלב ממש משוררת מוכשרת בהצלחה!!!
טליהה
כתיבה ממש מרגשת ונוגעת.
אלופה!