סבא ונכדתו / הילה מנגד

בלילה כשסבי ישן
וישנתי חדר לידו,
פתאום שמעתי קולות שאיני רגילה לשמוע אותם.

עיניו אדומות,
פניו נפולות, ואני?
איני מבינה למה.

סבתי ניגשה אליו,
ראתה את דמעותיו,
את עיניו האדומות.
נסעו לבית החולים במהרה.

חזרתי לישון

וכשקמתי

לא ראיתי אותו

ולא שמעתי מסבתי דבר.
רציתי לקום כל בוקר ולחבק אותו,

אך הבנתי שהוא איננו.

לא היה לי למי לספר איך היה לי בבית ספר,
והצטערתי על כל רגע ורגע שלא הייתי איתו.

לזכר שלמה בן אסתר🤍