נווה יאיר בן אושרית ושלמה, היה בן דודתו של אבא שלי הוא . הוא
נולד בתאריך 31.01.2003 בבאר שבע ונפל בתאריך 11.11.24 י
במרחשוון נווה הותיר אחריו את הוריו , אחותו ואחיו. הוא היה לוחם
בגדוד שמשון בחטיבת כפיר, בן 21 בנופלו .
נווה היה האור של הבית,ילד מלא שמחת חיים,לא נתן אף פעם
לשקוע בעצבות ודיכאון .
את הטלפון של נווה קיבלו הוריו ,ובפתקיות של הטלפון קראו את
המכתב האחרון שנווה השאיר לפתק הוא קרא ״היום שאחריי״ ובו
היה כתוב :
אני מקווה שאת הדפים האלה אני אצטרך לשרוף בסוף המלחמה ולא
יהיה בהם שימוש אבל אם כן אז לפחות שיהיה בהם שימוש טוב. אם
קראתם את זה כנראה שהגרוע מכל קרה אבל תדעו באמת בלב
שלם, אני גאה במה שעשיתי ולא מתחרט לרגע וחושב שזו זכות
גדולה להמשיך את דרך אבותינו בארץ ישראל ולהילחם עבור האדמה
הזאת ולנקום את דם אחינו היהודים שנשחטו על היותם יהודים.
אל תשקעו בעצב על מה שקרה כי אני במקום טוב יותר ממשיך
לשמור עליכם מלמעלה איפה שאין סכנה ואני יכול להגן עליכם יותר
טוב. יש לי בקשה מכל הקרובים שלי משפחה, חברים וכל עם ישראל
– תהיו טובים אחד לשני, תאהבו יותר תהיו יותר חברים, תיהיו יותר
סבלניים, תהיו אנשים יותר טובים כלפיכם וכלפי הסביבה, יכול להיות
שכל האסון הזה לא היה קורה אם לא הפילוג ומה שקרה לנו בעם,
הרי על שנאת חינם חרב בית המקדש וכל עולמנו והוגלנו ל2000
שנים ארוכות בגלות ועד שחזרנו לאדמתנו הגיע שוב השנאת חינם
ואיתה האסון הכבד הזה שחווינו.
תמשיכו את החיים גם אם אני לא בניכם אני עדיין איתכם ועדיין רואה
אתכם ונמצא איתכם בכל מקום, גם באירועים שיהיו פה לכולם בעז״ה
אני יהיה שם אני מבטיח. תחייכו, תצחקו, תאהבו ותנצלו כל רגע
בחיים כי חיים פעם אחת וזה לא קלישאה זה האמת האמיתית.
אם כבר למות אז בעד ארץ ישראל זה הזכות והמצווה הכי גדולה שבן
אדם יכול ועוד יהודי יכול לרכוש לעצמו הרי אומרים ״מי שהציל נפש
אחת בישראל כאילו הציל עולם שלם״, אז אני הלכתי להציל ולשמור
על כל עם ישראל ועל האדמה הזאת שאני כלכך אוהב.
נפרד מכם אבל לא לתמיד רק לעולם החומרי הזה שהוא ממילא הבל
הבלים עם כמה אבסורדי שאני אומר את זה, עוד כמה רגעים ובלי
לשים לב אתם כבר איתי פה ונצחק על כל מה שקרה ומבטיח לכם
סיפורים שיהיו לכם הזויים גם בעולם הבא".
המכתב הזה עורר גאווה ותקווה בהמון אנשים . נווה מאז ומתמיד
היה לוחם. נווה נפצע במהלך הלחימה אבל הוא היה חדור מטרה
והמשיך להילחם ביו״ש ולבנון ואחר כך חזר לעזה. בפעם השנייה
כשנווה לחם בצפון הרצועה נפל בפעילות מבצעית . לאחר מותו
הועלה מדרגת סמ״ל לסמ״ר. משפחתו של נווה יחד עם הישיבה שבה
למד,אמי״ת פועלים במרץ רב להנצחתו.
תפריט
