סיפור זה מתרחש בתקופת חג החנוכה.
כמו שכולנו יודעים בחג זה מדליקים חנוכיות,ואוכלים סופגניות,ולביבות.
ועושים סעודות עם המשפחה…
ורק רועי ומשפחתו לא עשו שום דבר בחג החנוכה..
בנר שלישי אחרי שהמשפחה הדליקה נרות, רועי חשב לעצמו- למה אנחנו לא עושים סעודות עם המשפחה?
כל החברים שלי עושים!
אז רועי החליט לעשות מעשה…
הוא התקשר לכל הדודים, סבא וסבתא-כל המשפחה!
שיבואו אליהם מחר להדלקת נר רביעי, וסעודה עם סופגניות ועם על-האש ושיעשו כיף גדול!
יום למחרת….
הגיע הזמן להדלקת נר רביעי לסעודה החגיגית,
וההורים חזרו מהעבודה ולפתע רואים את כל המשפחה בסלון ולהוריו של רועי לא היה את האומץ לשאול מה אתם עושים פה?
אז הם קראו לרועי מיד לחדר, והתחילו לדבר איתו ואמרו לו: רועי אתה יודע מה כולם עושים פה?
ורועי השיב להם: אממ…טוב די אני אגיד את האמת…
אני הזמנתי אותם לפה..
עונים לו: מהה??? למה!?
כי כל המשפחות של החברים שלי עושות סעודות,ו נפגשים עם המשפחה בחג ורק אנחנו לא!
אז קראתי לכולם לפה ,כי רציתי שנהיה כולנו ביחד..
אמו ענתה לו: למה לא אמרת לנו ,היינו מתכוננים מראש, עכשיו אין לנו כלום להוציא להם, ואנחנו לא נגרש אותם…
אביו אמר לו: מה אתה חושב, שאם לא היינו במצב כלכלי קשה ,לא היינו מזמינים אותם?
“איתן!!! מה דיברנו?!”
“די כמה אפשר להסתיר את זה ממנו?
מספיק!”… רועי יש לנו משהו לספר לך..
תקשיב, לפני כחודש הבנק התקשר אלינו והמצב בחשבון שלנו לא כל כך טוב…
בגלל זה החלטנו לעבוד עד מאוחר , בשביל להרוויח עוד קצת כסף, בשביל כל החגים שיש ובשביל הבית.
ומסיבה זו אנחנו לא מזמינים את המשפחה לסעודות ולכל הדברים האלה…..
כי אין לנו מספיק כסף בשביל לקנות בשרים,סופגניות,ולביבות…
רועי ענה להם: וואוו! אני לא ידעתי את כל זה…
אני כל כך מצטער אמא ואבא….
אז מה נעשה עכשיו?
האמא צעקה: יש לי רעיון!
אני חושבת שאנחנו לא צריכים להתבייש מהמשפחה שלנו… בואו נספר להם.
אבא ורועי הסכימו ,ויצאו שלושתם מהחדר לסלון והתחילו לדבר עם המשפחה.
האמא התחילה: משפחה יקרה שלנו, כמו שאתם יודעים רועי הזמין אותכם לארוחה כולם ביחד ,אבל מה שהוא לא יודע…
והאבא המשיך: שאנחנו במצב כלכלי לא טוב…
וכל המשפחה הייתה פשוט המומה!
ואז דודה ציפי אמרה: למה לא אמרתם לנו? אנו משפחה!
“התביישנו, זה לא קל להגיד דבר כזה, זה קצת מביך..”
וציפי הגיבה לה- אין לכם מה להתבייש, הכל בסדר, עכשיו שכולנו כאן אין מצב שלא ננצל את זה!
כל אחד תורם 10 שקלים ואני ונירית נצא לקצת קניות! {דרך אגב נירית זו אמא שלי}
אז כולם אמרו ישר כן, בשמחה, והיה כיף!
ואני ראיתי את כולם מארגנים שולחן ואבא על המנגל, ופשוט אווירה כיפית סוף סוף!
ואחרי שכולם ארגנו את השולחן, והכל היה מסודר ויפה אבא אמר, אני רוצה להגיד כמה דברים.
זה כל כך כיף שכולנו פה, באווירה של חג ואוכלים ונהנים!
ומעכשיו כל חג נפגשים ועושים ארוחה כולם ביחד!
ואני רוצה להגיד כל הכבוד לרועי שפקח לנו את העיניים שנראה עד כמה זה חשוב משפחה!
וכולם מחאו כפיים בשמחה רבה.
בסיום הארוחה אחרי שכולם הלכו, עזרתי לאמא לפנות את השולחן, ושהיא שטפה כלים. גם אבא הצטרף ועזר לנו.
פשוט הבאתי להם חיבוק ענק ואמרתי להם “אני אוהב אתכם”
והם ענו גם אנחנו רועי מתוק שלנו!
ומכאן אפשר ללמוד עד כמה זה חשוב משפחה!♥
