סיפור על עולה חדש/ דובב בגיזדה
זה לא היה יום רגיל, כמו עוד יום בישיבה תיכונית בכיתה ז', בוקר, חלק מגיעים מוקדם, חלק בורחים לשחק פינג-פונג למטה, אבל תמיד כולם מגיעים, מתפללים, והולכים לשיעור. הבוקר הזה היה שונה, בכניסה לבית הספר עמד רכב שחור, קצת שרוף, לוחית הרישוי קצת סדוקה והמכונית פשוטה הייתה מוזרה כאילו מצאו אותה במזבלה עירונית, בגלל זה התגובות של התלמידים יכולות להיות הגיוניות מאוד:
"וואו, איזה רכב, נראה לי אחד התלמידים עשה קניות במזבלה"
"ופתאום, מהרכב יוצאים שני סוכנים וקוראים קוד ארנב"
"רק צריך לפנצ'ר אותו והוא יהיה מושלם"
אבל תלמידים לא נתנו לזה התחשבות מיוחדת, גם בתפילה לא היה שום משהו מיוחד, יוני הלך לכיתתו, הוציא את הציוד והתכונן לשיעור, אבל אז בשיעור קרה משהו מיוחד, כשהרב נכנס, הוא לא נכנס לבד, הוא נכנס עם המנהל ונער צנום כבן 12, רק לפי איך שהוא נראה, ניחש יוני שיש קשר לרכב השחור המוזר בחוץ, הוא היה עם חולצה שבשרוולה היה קרעים, והשרוול השני כמעט לא נראה בגלל שהיה קרוע, המכנסיים שלו לא היו באותו אורך וקשר אותם חבל דק ומלוכלך, הסנדלים שלו היו סוליה עם חברים כמו הסנדלים האלה מהתנ"ך, את זה אי אפשר לפספס "שלום לכולם זה יוסם פקיש, הוא יהיה בכיתה שלכם מהיום" פתח המנהל, לולא המנהל הילד היו בכיתה, כל הכיתה הייתה צוחקת מהשם "יוסם הוא עולה חדש, אני חושב שכדאי שתקבלו אותו יפה ותעזרו לו להשתלב בחברה, יש שאלות?" המנהל שאל, רונן הצביע "מאיזה מדינה הגעת?" הוא שאל את יוסם "אינדוזיה, מדין ין אפריקה" ענה יוסם "יש לו כמה קשיים בשפה העברית" המנהל הסביר "איך הוא יוכל להתאקלם ישר באמצע השנה, אין לו אפילו את החוברות" אמר מני בהתפרצות "דבר ראשון לדבר באצבע דבר שני הרב בדיוק ידבר איתו על זה" אמר המנהל וסימן לרב וליוסם לצאת מהכיתה, כשהם יצאו, שקט שרר בכיתה, "אני יודע מה אתם חושבים, כן, הסיבה שככה הוא נראה וזה. הסיפור הוא שמשפחתו נכנסה לארץ בגלל התפרעויות במדינתו, אתם צריכים לקבל אותו יפה וטוב" הסביר המנהל ויצא.
בהפסקה, יוני התיישב לאכול, יוסם התיישב לידו "המנהל סיי מציאת אה… איל סיי זה?" נסה יוסם לתקשר "למצוא חברים?" שאל יוני " כן, מציאת ברים" ענה יוסם "חברים, עם האות ח' בהתחלה" הסביר יוני "חרים" אמר יוסם "ח-ב-ר-י-ם" יוני נסה שוב "חברים" יוסם הצליח "כל הכבוד" שמח יוני, לפתע התקרב מני לשולחן עם עוד כמה חברים, הבריון של הכיתה "הנה תראו מי פה, האינדוזאי" אמר מני בלגלוג, "תעזוב אותו מני, אתה יודע מה זה להיות גם תלמיד חדש וגם עולה חדש?" יוני נעמד מולו, גם יוסם רצה לעשות את זה, אבל פחד שמני ילגלג על צורת הדיבור שלו "מי אתה בכלל" ענה מני "אני לא יכול ללגלג על ילדים זה כמו שאתה לא יכול ללגלג על ילדים" ענה יוני, מני נרתע לאחור מכיוון שלא ציפה לצורת דיבור שכזו, והוא כל החברים שלו הלכו לאחור "תודה" אמר יוסם "בבקשה" ענה יוני ושניהם הפכו לחברים טובים.
הסוף!
תגובה אחת
תלמיד יקר ומוכשר.
כל הכבוד!