עוד מעט זה יעבור,
מה שכאב כבר לא תזכור,
כך מבוגרים אומרים,
כנראה שהם טועים.
נמאס להתעורר כל בוקר מחדש,
כי לקום מהמיטה זה לא משהו מסובך,
נמאס מהכיתה, נמאס מעצמך,
נמאס מהחיים,
זה לא שאין לי חברים,
אבל הם רחוקים,
במחשבות אני לבד בחיים,
ונשארתי לבד.
פזמון:
עוד מעט זה יעבור,
מה שכאב כבר לא תזכור,
כך מבוגרים חושבים,
כנראה שהם טועים,
הפצעים עוד לא סגורים,
אין חיוך על הפנים,
אולי, זה כי שמרתי מבפנים.
עשיתי טעות,
התעכבתי על שטות,
לא מצליח לראות את האור שבי,
אמשיך להאמין,
גם אם אני לא מבין,
תראה, זה יבוא!
פשוט תמתין.
2 Responses
מרגש ונוגע ללב!
מקסים ועמוק
בהצלחה!