עוד משבר
אחד כזה, כמעט ולא מורגש
אך שמערער קצת את הכול
וכבר קשה יותר לפתוח דף חדש.
עוד משבר
שאחריו פשוט ממשיכים, מדחיקים
קצת מתעלמים ומסתתרים
העיקר לא להיכנס לנושאים העמוקים.
כאילו כרגיל מתקדמים
וכמעט שלא מרגישים,
שבחבל המקשר בינינו ומחזיק את הכל
כבר יש כל כך הרבה קרעים.
עוד משבר
שאת הקרע מעמיק, מבפנים
ועוד לא שמים לב כי
מבחוץ החבל נראה די כרגיל.
אבל הוא כבר לא כזה
הוא כמעט ונקרע,
וקשה לדעת, אולי מה שיקרע אותו לגמרי
יהיה בדיוק המשבר הבא.
עוד משבר, שאחריו
במקום לנסות ולתקן את הקרעים,
אנחנו מעלים חיוך קצת מזויף
ואת האחיזה בחבל מרופפים.
ואם לא יהיה איזה ריב
אחד כזה קצת מפוצץ
שמכריח את הרגש להכניס
להוציא את כל מה שיש,
שאולי יוצר קצת קשרים
בחבל הזה המקשר,
אך קשרים שניתן להתיר
בניגוד לקרע, סופי וכואב,
אם לא יהיה כזה ריב
אולי קשה, אך שאיתו מתמודדים,
בקרוב מהחבל יישארו פשוט
שני חלקים נפרדים.
