החיים עוברים לי מול העיניים
ואני נותן לזה לקרות כי,
מה יעזור לי לחיות תחיים
בדרך שלי שטובה בשבילי.
בעולם הפוך, כשההומור אסור,
ואי אפשר לצחוק על החיים
שממשיכים ולא עוצרים,
לא נותנים לעכל את הקטע,
שהכל פה התהפך ברגע.
מה שהיה כבר מת, ולצערי זאת האמת.
וזה מוזר להיות נורמלי בעולם שמתנהג הפוך,
תחיה את החיים איך שבא לך כי אני בפוך.
מתחת לשמיכה, מלא במחשבות על העבר,
ומה שנשאר וקולט ששום דבר לא כמו שהיה
כי הכל עכשיו זר.
וכאשר כולם מחפשים רק להמשיך קדימה,
שמים רגליים לאנשים שבדרך לפסגה,
ומפילים אותם ישר על הרצפה.
החלומות שאז חלמנו על עולם בלי מלחמות,
נשארו רק בגדר חלומות.
חיים בעולם שבו רק מורידים לאחרים,
אנחנו מסובבים את הגלגל לאחור
בלי לקלוט, שזה יביא לרע
בלי הכרה ותובנה.
ולא משנה מה תעשו כדי לשמור על הסביבה
תמצאו דרך אחרת להרוס לה תצורה.
רק כדי לשמור על דעת הקהל,
בלי אף כלל שיציל את המוסר,
ויבדיל אותנו מהשאר.
הכוונה פה היא לחיות, ואני אומר
בחייאת, חייה ותן לחיות.
בעולם נורמלי מחשבות כאלה עוד היו מקובלות,
אבל היום סותמים לנו את הפיות,
כי רק מה שבתקשורת זו האמת,
אם בכלל אפשר לקרוא לזה אמת.
חיים בעולם שהפשע בו שולט,
כי מי צריך שעון, כשבכל יום ראשון,
אתה שומע את הסירנה בניידת מהחלון,
שמעירה אותי באמצע החלום,
שבו אנחנו לא חלק מעולם הרוס.
אנחנו רק בהתחלה, בראשית ברא.
וככה יוצרים לנו היסטוריה חדשה,
בלי פשעי שנאה, וכל מה שנותר זאת אהבה.
