הסיפור שלנו מתחיל בעירה קטנה בשם העירה הסודית, בעירה הסודית יש את היהלום הכי גדול ויקר בעולם. הוא מוחבא היטב בעירה ורק מישהו אחד יודע איפה היהלום ,האיש המסתורי.רבים חושבים שהיהלום נמצא במרתף של המוזיאון ויש כמה שחושבים שהוא בבית של האיש המסתורי.זה התחיל בוקר אחד שאני וחברים שלי היינו בבית ספר,בהפסקה נועם אמר לנו שאבא שלו אמר שבבית ספר שלנו יש מפה סודית למציאת היהלום,אני וחברים שלי מאוד התלהבנו שאלתי את נועם אם הוא יודע איפה המפה הוא אמר לי שהיא במרתף.
אף אחד לא אוהב להיכנס למרתף חושבים שיש שם דברים ממש מוזרים,מזל שאיתן היה הכי אמיץ בחבורה ולא פחד משום דבר,הוא נכנס לאט, התקרב וכולם אחריו לא היה לנו פנס אז לא ראינו כלום עד שאביתר הדליק את האור,לא חשבתי שיש אור פה אמר עומר.והתקדמנו ראינו מלא עובש וקורי עכביש,פתאום ראיתי ספריה ישנה ממש ואמרתי: תסתכלו,
כולנו הלכנו לשם וחיפשנו פתאום עומר אמר:מה זה שם.
וראיתי דף לקחתי אותו ופתחתי וראינו שם מפת אוצר אמיתית,אבל לא הבנו אותה אני חושב שהיא היתה קוד נסתר.לא ידענו מה לעשות ואז איתן אמר שפתחו ליד הבית שלו חנות לפיענוח סתרים ושאולי זה יכול לעזור,כולנו הלכנו לשם אחרי הבית ספר המוכר ראה את המפה ולא הבין חשבתי שכבר לא נמצא את היהלום ואז המוכר אומר שזה פיענוח סיני עתיק ,הוא הולך אחורה ומוציא מעטפה בתוך המעטפה היה אותיות בידיוק כמו במפה.ואז המוכר אמר שאם אנחנו רוצים אנחנו יכולים לקחת את המפה אבל נצטרך לשלם לו 20 שקל, היינו 4 אז התחלקנו כל אחד 5 שקל ולקחנו את המפה לאט לאט הבנו יותר ויותר דברים. ההתחלה היתה בלב העירה ונועם אמר שהוא מכיר את המקום הזה הלכנו לשם,המפה אמרה שאם נגיד את פיתרון החידה בקול במסעדה אנחנו נגלה משהו נוסף,החידה היתה:
מה קל כמו נוצה אבל אפילו האיש הכי חזק בעולם לא יכול להחזיק את זה יותר משתי דקות.
מה לא הבנתי אמרתי חשבתי אוויר אולי, אבל כן אפשר להחזיק אוויר נועם אמר: בוא ננסה איתן אמר אוויר אבל לא קרה כלום.אמרתי שכנראה זה לא התשובה ואז חשבנו פתאום עומר אמר אני יודע ואמר בקול: "נשימה "
פתאום מתחת לשולחן יצא דף ישר אל הרגליים של נועם,נועם הרים את הדף ואז היה חוט שמחובר לרצפה ואם היינו מרימים את הדף חזק יותר הרצפה היתה נפתחת נועם בא להרים חזק ואני צעקתי לו תעצור.אבל הוא כבר משך וכולנו נפלנו למתחת לאדמה היה שם פנס עומר לקח אותו והדליק, ראינו שם כל מיני תמונות של המונה ליזה נועם פתח את הפתק והיה כתוב אתם צריכים לזהות את הציור האמיתי לקחת אותו ואם לא תצליחו הריצפה תתמלא בקוצים. איתן אמר שצריך לזהות,לפי סימנים אבל יש יותר מדי איך נמצא את הנכון היה מספרים מפוזרים לא לפי הסדר , היה שם 300 ציורים ורק אחד נכון. איתן הלך ולקח את 158 ואני צעקתי לו מה אתה עושה, כי לא ידענו מה המספר והוא לקח סתם מספר,מזל שלא קרה לנו כלום,ראינו שירד מהתקרה פתק והבנו שאיתן צדק והוא אמר לנו תמיד זה גימטריה, כולנו צחקנו בפתק היה כתוב "אם אתם רוצים למצוא את היהלום אל תפסיקו ללכת לעולם"
זה מה שעשינו התחלנו ללכת ולא קרה כלום אבל לא הפסקנו ללכת ואז ראינו שיש יציאה בסוף יצאנו וראינו את היהלום הגדול והיקר נורא שמחנו חשבנו שכבר הפכנו להיות עשירים ואז קלטתי שאין לנו איך לצאת אמרתי לחברים שלי:מהר אל תפסיקו ללכת
כולנו המשכנו ללכת ואז נפתח חדר שמוביל לקצה העיר חשבתי לעצמי שהצלתי אותנו ואז הבנתי שבעצם לכולם היה מצב שהם הצילו אותי וחשבו ככה.טוב המשכנו לקחנו את היהלום ויצאנו
חיינו באושר ובאושר עד עצם היום הזה
