על הצוק הירוק/ רננה גיגי

כשהשחר מפציע, והציפורים מצייצות

עומדת ילדה על הצוק הירוק.

עומדת ילדה שמסתכלת על הנוף, צועדת עוד צעד אל הסוף הקרוב.

חושבת על החיים האומללים שמחכים לה כאן,

ועל החיים המאושרים שמחכים אך שם.

הילדה לבושה סחבות וסמרטוטים,

כאלו חסרי צבעים.

אך הנה, הטלאי הצהוב בולט על בגדיה,

הפך כבר לחלק ממנה.

הילדה עוצמת עיניה, ונושמת עמוק,

פורשת ידיים ומשלימה עם הגורל הקרוב.

חושבת על פעם, לפני שהכל התחיל,

על הידיים המחבקות של אבא שאבד,

ועל הצחוק הצלול של אמא שנפלה קורבן.

ועל עצמה.

על ילדה קטנה, עם רגליים שמנמנות,

רצה וצוחקת, חסרת בעיות.

זה היה לפני שהכל התחיל,

לפני שהעולם השחיר.

ואז, עשתה את הצעד הגורלי,

מצפה להפוך לעוד אחד מסמרטוטי הגרמנים.

אך במקום זאת, הרגישה חופש, שחרור ואושר.

ועד היום, היא מרחפת בין הכוכבים,

עם שני הורים אוהבים ומאושרים.

עד כמה אהבת את היצירה?