על פני פתקי האבן
שעברו מעלי
מתוך העשן ששרף לי את עיניי
בקול אחיד נשמעת
חזק בתוך אוזניי
ואומר לך, בדמייך חיי
ובניגון שירייך,
ניגון מכאוב, עמוק בפנים.
נפילת אדמותייך,
אשליות על פני שקרים.
מנהרות כזב בלילה,
תפילה בעומקים,
אני מבטיח, בדמייך חיים.
שמחה קולעת עצב,
בעמדת האמונה.
פעימות הלב בקצב,
כל דמעה מעלימה.
והתפילה שמסתיימת
בשירת הללויה,
תראי, בדמך אני חיה.
תגובה אחת
את כותבת פשוט מהמם!קראתי גם את השיר הנוסף,זה כל כך חזק ונוגע בלב