עם העיניים קדימה / ליאורה ביצ'יק

גלים של געגוע
יוצאים מתוכי
ומנסים להתמודד
עם המציאות החדשה
שנכפתה עליי.
האמת שאני יודע
בדיוק
מה אני עושה
אבל אני תמיד
נשבר
ברגעים הכי פחות
מתאימים
בזמנים שדווקא אני
מרגיש חזק
שאני רוצה להוכיח
שאני בסדר
ולא צריך
להגן עליי
מהחיים עצמם
מהכאב שמעצים
עם הזמן
אבל דווקא אז
מישהו קולט את
הדמעות שלי
ואומר לעצמו
שברור, והגיוני
הרי אחיו אבד לו.
וזה בסדר
כי כך שוחקים את
הכאב.
מהצד שלי
מה שאני רואה
זה כל מבטי הרחמים
שאני כבר לא מסוגל
לסבול יותר
אני לא רוצה את כל
העיניים שמסתכלות עליי.
אחי הלך להילחם ולא חזר
אני אח של גיבור!
לא מסכן
אני אדם מתמודד
כמו כולם
במלחמה הזאת
אז בבקשה
אל תרחמו עליי.