לפתע משתנה הכל,
הצבע נעשה כהה,
העץ מרכין דמותו,
והשמש זורחת ואינה מאירה,
ואולי…
לא הכל שונה.
כדור הארץ מסתובב כרגיל
בזמן שהקרקע המוצקה נשמטת
מתחת, לועגת לכל המובן מאליו.
פתאום העולם נהיה כל כך קטן.
אבל,
עולם כמנהגו נוהג.
החזק את החלש הורג.
כבשה מול אריה שואג
אם יש צדק – למי הוא דואג?…
אם יש צדק, שיראה פנים.
מדוע הגדולים את הקטנים עושקים?
למה החלשים תמיד נופלים
והגדולים צומחים פורחים?
כל העולם את חייהם כרגיל
ממשיכים
בזמן שחיוכים נעלמים
עורקים מתייבשים
וקולות צחוקם נודמים
אחים קוברים אחים
