נָסַעְתִּי לְסַבְתָּא לְכַמָּה יָמִים.
חָלַצְתִּי נַעֲלַיִם
נִכְנַסְתִּי לַמִּקְלַחַת
הָיָה נָעִים.
רָצִיתִי לָצֵאת
אֲבָל אִמָּא אָמְרָה לִי שֶׁחַם
צָרִיךְ לְהוֹרִיד חֵלֶק מֵהַבְּגָדִים
אַחַר כָּךְ אָכַלְתִּי
מָה שֶׁנִּשְׁאַר בַּצַּלַּחַת נִזְרַק
אִרְגַּנְתִּי תִּיק עִם דְּבָרִים אִישִׁיִּים
צִיצִית וְכִפָּה חִלּוּפִיִּים
וְכַמּוּבָן תְּפִלִּין
אַחַר כָּךְ נָסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה
הָיָה נָעִים וּמְרֻוָּח וּמוּזִיקָה עֲרֵבָה
אַחַר כָּךְ יָרַדְתִּי בַּתַּחֲנָה
עָלִיתִי לְסַבְתָּא לְאֵיזֶה קוֹמָה 3000
הָיָה רֵיחַ שֶׁל גָּז
הִיא הֵכִינָה שְׁנִיצֵלִים
חִיַּכְתִּי וְסִפַּרְתִּי לָהּ
כָּל מָה שֶׁכָּתוּב כָּאן מֵהַהַתְחָלָה,
וְאָז
הִיא בָּכְתָה