צַעֲצוּעִים בְּכָל מָקוֹם וְיֵשׁ שֶׁקֶט קְצָת מַחֲרִישׁ.
הָאֲדָמָה עֲדַיִן יְצִיבָה אַךְ יֵשׁ כְּתָמִים עַל כָּל צִדֵּי הַכְּבִישׁ.
הָאֲנָשִׁים מִתְחַבְּאִים, אָז אָסוּר לְדַבֵּר בְּקוֹל.
וְכָל אֶחָד בְּלִבּוֹ מְקַוֶּה לַחֲזֹר לְעוֹלָם שֶׁל אֶתְמוֹל.
הַחַיּוֹת רוֹצוֹת לִבְרֹחַ, לֹא יוֹדְעוֹת לְאָן לָרוּץ.
פִּתְאוֹם הַבַּיִת הַזֶּה כְּבָר לֹא דּוֹמֶה לְקִבּוּץ.
יֵשׁ צְעָקוֹת לִפְנֵי הַשֶּׁקֶט, וְאֵין מָקוֹם לְרַחֲמִים.
אַלְפֵי בְּנֵי אָדָם עִם רוֹבִים וַחֲטָאִים.
אֵין אֶזְרָח אֶחָד תָּמִים.
אִמָּא עִם יַלְדָּה, לוֹחֶשֶׁת לָהּ לְהֵרָגַע.
הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר, הִיא לֹא תִּפָּגַע.
הַמַמַ"ד לֹא מְצֻיָּד כָּל כָּךְ טוֹב, כִּי אֵיךְ דָּבָר כָּזֶה הָיָה אֶפְשָׁר לָדַעַת?
וְאֵיךְ בַּאֲנָשִׁים תְּמִימִים אֶפְשָׁר הָיָה כָּכָה לָגַעַת?
כִּי הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּאַלִּימוּת כְּאִלּוּ זֶה קִשּׁוּט.
וְקִבּוּץ פָּשׁוּט כְּבָר לֹא פָּשׁוּט.
