קינת פדיה/ הלל יונגר, אורה בן זכאי והילה אביעוז

יְלדּות קָׁשה הּוא עָבר

ָאח, אָּבא וָדִודֵ הםְּ כָבר מןֶ הָעָבר

ַאְך ׁשּוםָּ דָבר לא יְגרם לֹו ליפל

ַלִּמְלָחָמהָ יָצא בְגַלל ֶׁשהּוא כל יכֹול

ַוֲחֵבִרים לא מְׁשִאיר מָאחֹור

ַעלַ הְּמִדיָנהָ יָׁשר קַפְצָּת לָהֵגן

ְוִנְלַחְמָּת באֹוְיֵבנּוְּ כהֹוֵגן

ָהִייָת גּיבֹור אִּמיץְ וָנחּוׁש

ְוִהְנִני אַמְרָּת בֵפרּוׁש

נפלת על הגנת ארצך שכל כך אהבת

ַהְלַואי וָתִמיד תָּיזֵכר גדּוָּלְתָך,לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ.

עד כמה אהבת את היצירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן