זה התחיל לפני המון שנים
באחו ירוק עם הרבה פרחים
שם חיו להם באושר משפחות רבות של פרפרים יפים
הזמן עבר והאחו המשיך לגדול ולפרוח
פרפרים רבים נולדו והתענגו על הרוח
חייהם הסתכמו בעיקר בצוף הבלים ושטויות
וכל אחד בחר בזרם בו נוח לו לחיות
עד שקם פרפר אחר, שונה מהיתר
שחיפש חיים שהם קצת מעבר
הוא החליט לפרוש מהלהקה
לצאת, לבדוק ולחפש לו דרך חדשה
שאר הפרפרים שראו מהצד הצהירו:
"הוזה", "משוגע", "מבודד" הכריזו
הפרפר סלח והתעלם, כי ידע שהם פשוט לא הבינו
שהוא בסך הכול רצה משהו עמוק שהם לא הכירו
אז הוא אכל לבדו וחשב מחשבות
יחד עם פרפרית נוספת שהאמינה בדרכו ובחרה איתו להיות
הם הקימו משפחה גדולה ומפוארת
ולבדם, אך ביחד, הלכו שניהם בדרכם השונה והמיוחדת
הם צעדו ביחד בשקט ושלווה
וכל חלל בחייהם השתדלו למלא בשמחה ואהבה
וגם כאשר באו פרפרים אחרים על דרכם ללגלג
הם השתדלו לדבר בנחת וברוגע מבלי להתרגז
ולאט לאט כנפיו של הפרפר התחזקו
והצורות היפות שעל גבו התבלטו
מפרפר קטן, חלש ועייף
גדל לו פרפר גדול, חזק וסוחף
עם עיניים טובות וחיוך עדין
למד להסביר בצורה נעימה במה הוא מאמין
עברו השנים והפרפר לא נשבר
למרות הבדידות והניתוק מהשאר
גם כשהיה צריך לנדוד למקום אחר
גם כשעל בנו כמעט נאלץ לוותר
גם בשנים של קושי ורעב
גם כשבפרך שועבד
גם כשהוכה סבל והתמלא ביגון
גם כשקפץ למים ראשון
גם כשנלחם על מקומו בשיניים
גם כשחטא והתבייש להרים עיניים
גם כשניצח וגם בעת מלחמה
גם כשבנה מקום קבע לראשונה
גם כשמשפחתו הפכה מפולגת
גם כשמביתו נאלץ לסגת
גם כשבין הפרפרים ניסה להישאר עצמאי
גם כשניסו אותו להוקיע
גם כשחזר ושוב התפלג
גם כששוב את ביתו נאלץ לאבד
וגם כשניסו להשמידו בכל הכוח
עדיין בחר לקום ולצמוח
מאש וכאב של קורבנות
מתמרות עשן וחרבות
בין כאב לשמחה
בין שלום למלחמה
מחוסר נשימה הוא עף בטירוף
כמו בין הפרחים בזמן סופה מנסה לעוף
ובכל מקום שאפשר צועק לילדיו בדאגה
"פרפריי היקרים, תשמרו על האחווה
תקפידו על האחדות, תעבדו על הסובלנות
לא צריך לקבל הכול, אבל הכי חשוב לאהוב"
וכבר ברור לכולנו שהפרפר מזמן אינו סתם פרפר בשמיים
זהו סיפורו של עמנו המורכב כפליים
שצועד לבד אך ביחד ולומד בעצמו מכל הטעויות
שהכי טוב כעם מאוחד להיות
וגם אם לפעמים צריך לצאת מהעדר
המטרה היא תמיד לבנות משהו גדול או לרפא איזה שבר
וגם אם, חלילה, צריך ליפול או למות
שהקורבן ייעשה מתוך שלום ושלמות.
