רב החובל שלי/ אילה אביבי
העוגן הורם,
הכל כבר מוכן.
רב החובל שלי חובש את כובעו ומיישר את עניבתו.
הוא תופס בידי ומרגיע את פחדי.
רב החובל שלי לא ייתן לזיק של עצב לעלות על פני.
הוא דואג שרק דמעות של אושר יכסו את לחיי.
הוא תמיד עומד מאחורי גבי
ושולח מילות עידוד אל מסילות ליבי.
רב החובל שלי לוחש לי-
"הגלים סוחפים איתם אבדות שלא ישובו לעולמים."
רב החובל שלי משליך את דאגותיי לגלים,
את חרדותיי ברוח מעלים,
ואת ענני הפחד מעיף, לחיים בהירים כשמיים כחולים.
גם כשהשמיים חשוכים והגלים גבוהים, הוא נושא אותי על כתפיו למרומים
ומראה לי שגם כשחשוך, תמיד יש כוכבים קורנים.
אבוי לי!
כי השמיים קדרו
והכוכבים נפלו.
החיוך נמחק מהפנים
ודמעות האושר הפכו לבכי תמרורים.
הגלים סוחפים איתם אבדות שלא ישובו לעולמים.
רב החובל שלי, נסחף עם הגלים.
4 Responses
שיר שובה ומרגש
לא יכולתי להפסיק לקרוא
יכולת כתיבה מדהימות
באמת אין מילים לתאר
היכולת הזאת להעביר את הרגש למילים זה פשוט מדהים♡
שיר עצוב ומרגש!
מרגש מאוד!