שדות הקרב שדות זהב
סימני רגליים מהירות
הם היו שם, הם ראו שם את הכול
חלשים, אנשים מבקשים שיגמר
הם רצים מחפשים היכן להסתתר.
ואני עוד זוכרת הכול, לא אשכח גם עוד אלף שנים
הפרחים לא הפסיקו לנבול ועדיין הם לא מפסיקים.
אולי זו אני שהפסקתי לנשום
אולי זו אני שהתחלתי לחלום
אולי בחלום רחוק, תחזרו היום.
עוד מכה, עוד דפיקה על הדלת, כמה עוד אפשר
העיניים לא דומעות, כלום לא נשאר.
חלקים מתחברים, חסרים, פאזל שאף פעם לא יושלם
אך בלב הם נצורים ולעולם.
שדה תמונות
זיכרונות
הם קפואים ומחייכים
גם למטה אותם
לא שוכחים.
