שגרה מבורכת עומדת בפתח,
חוזרים מהחופשה לאחר הפסח.
מה יש לומר
איך זו חופשה ושגרה.
כשאדם חי בפחד וחרדה?
מנסים.
אך רק לאלוקים הפתרונים.
איך זה ייתכן?
האם ככה זה צריך להימשך?
כשכל אופנוע שעובר מקפיץ,
ואת הלב רק מלחיץ?
כשבלילה לפני השינה,
בודקים שהכל מוכן להשכמה.
מנסים להירגע,
ואז מגיע דיווח מהעיר השכנה.
על התראת שווא,
או על טיל שנורה,
מסוריה, מלבנון, ירדן מצרים,
ארצות ערב מחוץ הארץ,
ובנתיים..
מנסים לשמור על שגרה
מנסים.
לעיתים מצליחים
ולעיתים היא נשברת.
ואז גלגל חוזר,
משהו מתריע,
ומנסים את הרוחות להרגיע.
נאחזים באמונה
ובטוב שקיים, ברגע,
במציאות
עכשיו.
