דילוג לתוכן

שירים אבודים / תהל אודה-יה דגני-ארנון

די.  נמאס לכתוב שירים.

כל פעם מחפשת מילים לסיפורים

איזו מילה מדויקת או חרוז שנשזר

וזה סתם מאמץ. וגם מיותר.

למה בכלל, אם זה לא מעניין אף אחד

גם ככה, זה לא שיר מיוחד.

יש עוד מיליוני כותבים

ויש הרבה שירים אהובים

אבל אני?

מה שוות המילים הכתובות…

אם אף אחד, לא מתעניין.

אם אף אחד לא דואב המילים הכואבות.

עצוב לי על כל השירים הנהדרים המלאים בזכרונות

ושזורים משברים.

אותם אף אחד לא יזכור.

מחברת זו, לא לעד עליהם תשמור

זיכרון קטן שמור במסתור

לא ייחשף לאוויר, ישאר מאחור.

מה אם את שירי לא יכירו

מאות מזמורים שלעולם

אותם לא ישירו.

והאור הדועך, עוד מעט ויכבה

הנר הכובה, נהר שובה

ושיר אחד יפה. שיר יפה אחד.

שישכח לעד.

עד כמה אהבת את היצירה?

10 Responses

  1. שאלות ותהיות, האם יש משמעות לשיר שלא יוצא לאור? למנגינה שאוזן לא תשמע? מחכה לשמוע, לקרוא ולראות את כל מה שנשמתך היפה יוצרת! מבקש (גם מעצמי) שתמיד נשתף ביצירותינו, כל אחד מאיתנו כל כך מיוחד ויש מקום לכל המיוחדיויות (אם יש מילה כזאת…) תודה!

  2. אין כותב שלא יכל להזדהות אם תהליך להחשיבה הזה , מדויק מאוד , מרשים אותי מאוד יכולת הביטוי של הכותבת , החקירה והמשחק עם המילים. תודה

  3. כל כך בוגרת. יודעת כי למילה הכתבה יש מקום
    שמהדהד את הכמיהה להישמע להראות השיר כתוב בשפה עשירה מדייק את התחושות שלה ככותבת

  4. השיר נפלא! שזור מילים ומנגינות ולחן שמתנגן בו. בשטף. בעומק ביכולת הבחנה מופלאה שמקווה שהשירה תצליח לשרוד מעבר לזמן! ד"ר לינה ארנון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *