בְּמַר הַלֵּב
וּבְשֶׁקֶט דְּמָמָה,
תֵּחְשַׁכְנָה עֵינֶיהָ
לֹא תִּמְצָא נֶחָמָה.
בִּפְנִים דּוֹאֶבֶת
וּבַחוּץ שְׁקֵטָה,
אֲלֵיהֶם צוֹעֶקֶת
מְנוֹפֶפֶת אֵימָה.
אֵין אִישׁ רוֹאֶה
אֶת גְּרוֹנָהּ הֶחָנוּק,
אֶל עֵינֶיהָ מַבִּיט
בִּתְבִיעָה, בְּנִתּוּק.
וְאֵין אָדָם לְהוֹשִׁיעַ
דִּמְעוֹתֶיהָ מִנְטוֹף,
יִדֹּם פִּיו מֵהַצִּיל
גְּוִיָּתָהּ וְתָצוֹף.
