שקיעות / שחר לחזור

הַוְּרָדִים אֲדֻמִּים וְהַשָּׁמַיִם בּוֹכִים,
כָּל יוֹם.
עַל עוֹד בֶּן אָדָם.
עַל עוֹד נְשָׁמָה.
וְהִנֵּה עוֹד בֹּקֶר שֶׁקַּמְנוּ וּבוֹ כָּתוּב הֻתַּר לְפִרְסוּם.
הַשָּׁמַיִם כְּבָר עֲיֵפִים.
אֵין לָהֶם כּוֹחַ,
וְהֵם בּוֹכִים בְּשֶׁקֶט,
מַחֲזִיקִים אֶת הַכְּאֵב חָזָק
עַד שֶׁהֵם מוֹרִידִים אֶת זֶה בִּדְמָעוֹת.
וַאֲנִי הַהֶפֶךְ,
לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר לִבְכּוֹת.
אֵין בִּי אֶת הַכּוֹחַ,
אוֹ אֶת הָרָצוֹן.
הַלֵּב שֶׁלִּי כּוֹאֵב וְהַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי שְׂרוּטָה, שְׂרוּטָה מִכַּמּוּת הָאֲנָשִׁים שֶׁאִבַּדְנוּ.
אֲבָל אֲנִי כְּבָר לֹא יוֹדַעַת מָה לַחֲשֹׁב.
וּכְמוֹ כָּל יוֹם שֶׁבּוֹ כָּתוּב הֻתַּר לְפִרְסוּם, אַחֲרֵי זֶה יֵשׁ מִסְפָּר שֶׁל כַּמּוּת הָאֲנָשִׁים שֶׁאִבַּדְנוּ.
זֶה לֹא עוֹד מִסְפָּר
זֶה שָׁם עִם סִפּוּר.
הֵם לֹא סְתָם מֵתוּ.
לֹא בִּשְׁבִילִי.
יֵשׁ סִבָּה אֲנִי בְּטוּחָה בָּזֶה,
אֲנִי פָּשׁוּט לֹא יְכוֹלָה לְהַקְשִׁיב לְעוֹד סִפּוּר שׁוֹבֵר לֵב,
לְעוֹד סִפּוּר שֶׁבּוֹ הַמִּשְׁפָּחָה בּוֹכָה.
לְעוֹד מִישֶׁהוּ שֶׁנֶּחְטַף אוֹ נִרְצַח בְּדָם קַר
לְעוֹד לֵב שֶׁל בֶּן אָדָם שֶׁנִּשְׁבַּר.
אֵצֶל כָּל אֶחָד מַשֶּׁהוּ נִשְׁבָּר.
לַכֹּל אֶחָד עַכְשָׁו יֵשׁ סִבָּה לְהִשָּׁבֵר וְלִפֹּל.
וַאֲנִי בּוֹהָה בַּשָּׁמַיִם וּבוֹכֶה מִכָּל הַיֹּפִי.
כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר כָּכָה?
וְהָרֹאשׁ לִי צוֹעֵק
מִסְּבִיבִי יֵשׁ דְּמָמָה שְׁקֵטָה אַךְ הַשֶּׁקֶט צוֹעֵק,
עַד מָתַי?
עַד מָתַי נִשְׁמַע עַל עוֹד סִפּוּרִים?
עַל עוֹד שֵׁמוֹת?
עַד מָתַי נִרְאֶה אֶת כָּל הַכְּאֵב הַזֶּה?
וּמָתַי זֶה יַפְסִיק?
מָתַי תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה שֶׁתַּצִּיל אוֹתִי?
וְהַאִם יֵשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁיָּכוֹל לַעֲנוֹת לִי עַל זֶה?
הִנֵּה מַגִּיעָה הַשְּׁקִיעָה וּכְמוֹ כָּל יוֹם בְּכַמָּה חֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים
הַשָּׁמַיִם יָפִים, צִבְעוֹנִיִּים.
הֵם שָׁם לְמַעְלָה
מַרְאִים לָנוּ שֶׁטּוֹב לָהֶם שָׁם
שֶׁהֵם שְׁלֵוִים
וְשֶׁהֵם שׁוֹמְרִים עָלֵינוּ.
כָּל אֶחָד שֶׁנִּקְטַף וְנִמְצָא שָׁם לְמַעְלָה צוֹבֵעַ אֶת הַשָּׁמַיִם.