יא-יב

השעון כבר מצלצל, כבר אז אני מתחילה להתעצל. עוד רגע במיטה, עוד רגע שאני אהיה מכוסה בשמיכה. ומה זה משנה כבר אם אקום, אם אבחר

מפרשיות לבנות קטנטנות מקשטות את נוף הים האדיר בולטות בקטנותן כמו צעצוע קטן אשר נדמה שקל בו לנוע כך הים הגדול הופך לצנוע הופך למקום

ילד אחד, עולמו חרב עליו כבר שנתיים, הולך לו בין חורבות עולמו ולא נרגע, לא מעכל את מה שקרה. מתחיל להתפלל, לקרוע את הגזרה. רוצה

לא תגיעו הפעם רחוק לא תוכלו לברוח המטר ישיגכם בשדות ישטוף ויטהר יגלה את האמת יביא את האור אל לילות הקור

הגשם שוטף, מנקה את האוויר. קול דודי דופק פתחי לי דופק חזק. רוצה שאקשיב. מתכרבלת בבית.. פוחדת מהחוץ. רק רוצה לנקות, לטהר, את העולם המבלבל.

ואמרתי לך החיים הם כמו פונקציה. צריך לחקור אותם, לרדת לעומקם. א. תחום הגדרה. קבוע מראש. נקודת התחלה, נקודת סוף. ב. נקודות קיצון. ככה זה

*** אֲנִי לְבַד, כְּשֶׁלְּכֻלָּם יֵשׁ חֲבֵרִים. אֲנִי רוֹאֶה שָׁחֹר, אֲבָל הֵם לְבָנִים. אֲנִי אוֹכֶלֶת, כְּשֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים. אֲנִי גּוֹוַעַת,  אֲבָל הֵם שִׁבְעִים. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, כְּשֶׁכֻּלָּם פָּשׁוּט

היה היה פעם מלך. מלך השדה. מלך השדה היה מאושר, היה לו שדה ענק ועצום רק שלו. והוא היה המלך. כל בוקר מלך השדה היה

אני יצאתי למסע, אל האופק, אל האינסוף. מסע ארוך, חוצה תבל, מן החורשה ועד לחוף. עליות ונפילות, הצלחות עם כשלונות. מסע של אדמה עם נפש,