ז-ח

הלכתי רחוק לחפש אנשים ישבתי על הר הסתכלתי על דברים ביד מחברת בראש שירים ממשיכה לכתוב החיים עוברים הלילה הגיעה היום עבר עוד דמעה יורדת

"בבקשה תנו לי מעט מים"… כבר שבוע שלם שאין בכלל מים ברחובות העיר ירושלים. השנה היא תש"ח (1948), מלחמת "השחרור", ככה אמרו וקצת קיימו. ירושלים

מלפני חמש שנים היה ילד ששמו יצחק. יצחק היה ילד בן 14 שגר בעיר בשם ״אדברג׳ן״. יצחק אף פעם לא היה מתפלל, ומתי שכולם התפללו

יֵשׁ יַלְדָּה אַחַת בִּקְצֵה הַכִּתָּה  עִם מִשְׁקָפַיִם מְתֻלְתֶּלֶת וּמַמָּשׁ חֲמוּדָה וְלִפְעָמִים אֲנִי חוֹשֶׁבֶת אוּלַי שֶׁהִיא בְּעֶצֶם סוֹכֶנֶת סוֹדִית  עוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁמֵּהַחַיִּים שׁוֹנִים בְּתַכְלִית אוּלַי בְּעֶצֶם

  אבא שלי הוא גיבור הוא לחם למען ישראל אך הוא מנסה להסתיר דברים שקרו כנראה, כדי שלא אבהל. הוא לא יודע שזה בסדר לבכות

חשבתי שכבר ראיתי את הכל, את הסיפורים, הדברים שלא משאירים בי קול, ואני עומד המום מול מה שעומד לקרות, חשבתי שכבר ראיתי את הכל, את

היי, אני כאן, מחכה לזמן. מחכה מושיטה את הַחַכָּה נוּ, שיבוא כבר הדג אני זורקת פיתיון, יש לי חזון, חזון של תקווה, אהבה   אני

  ריקודים, הופעות, סרט מוזר, ציורים על הלוח, משחק משובח, כל שאר האנשים מתרגשים ושמחים, אבל יש אנשים שלא רואים. הו, הם לא צריכים עזרה,

1922, יפו, 8 בלילה.רוח נושבת בקרירות. בכל הבתים האורות כבויים, אך רק בבית אחד, פשוט, מאובק וישן, ישנו אור אחד רופף ודלוק. אותו בית היה