1939 / יונתן פריאל

נשמעה דפיקה עזה על הדלת
אבא אמר שהם באו
הרעים באו לקחת אותנו
אני ואמא התחבאנו
והתפללנו
התפללנו וקווינו לטוב
אבא דיבר איתם ברוגע
הוא דיבר איתם כאילו היו אנשים רגילים
כאילו לא רצו להרע לנו
פתאום נשמעה יריית רובה
הצעקות היו רבות
אולי גם הם לא האמינו למה שהם יכולים
הם הלכו
הרעים הלכו ועכשיו מה כבר נותר מלבד להתפלל
מלבד להתפלל לאל שיושיענו
יימח שמם וזכרם לעד.

עד כמה אהבת את היצירה?

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן