חיים
חייתי חיים עד אותו יום
ואז, הם כבר לא היו רק שלי
איש, אלקנה, אהבה סיחרור חושים
חתונה! היום השמח בחיי!
כן?
כן!
כן?!
ילדים! יהיו לי ילדים!
ניסיון
ילדים!
ניסיון
ילדים?
ניסיון
ילד-
הבנה
הבנה
ה-
ההבנה
עצב אין סופי
כעס!
הוא לקח אחרת!
בגידה!
צרתי…
אויבתי…
אחת, שתיים, שלוש, ארבע!
עשרה!
ולי לא אף לא אחד
כולם ממשיכים בחייהם, ורק אני…
מאורעות גדולים, שמחה, מודים לה',
ועל מה?!
ואני בודדה,
ללא ילד או ילדה,
ניחומים… עוד מאכלים…
ניסיונות מעוררי רחמים,
אף אחד לא יודע את צרתי,
את מר גורלי,
ואני מתפללת ובוכה!
כיוון שאתה היחידי שידע,
איך זה להיות…
בודדה. ללא צאצא.
מצאו אותי! עלי!
אני? שיכורה?
מהיכן החוצפה?!
אני רק אישה עצובה,
ללא צאצא.
אז ביקשתי,
והתחננתי,
רק אחד,
אחד לאהוב,
אחד לדאוג,
אחד שאותם יעבוד,
גם אם לא בשבילי, בשבילך
לפחות…
צאצא
