*

עִירִי פָּשְׁטָה מִמֶּנִּי מַכְאוֹב
מְחַכָּה לְבוֹאִי עם שַׁחַר עומד,
פָּתְחָה דַּלְתוֹתַי כִּמְאִיצָה לְשֹׁד,
מְצַפָּה לִי שְׂמֵחָה עִם שְׁאָר רֵעַי,
אָבוֹא בֵּיתִי אִתְּך
יְחִידָה.

עִירֵךְ שָׁטְפָה חֵיקֵךְ הֵיטֵב בְּפִיח
כִּמְכִינָה לָךְ מִטַּת קוֹצִים רַכִּים,
נוֹחִי עָלֶיהָ בבטחה אַחַת לְעוֹלָמִים,
תְּהֵנִי מִן רֶגַע נְעִילָתֵךְ בְּגַן הַבָּרִיחַ,
לֹא אוּכַל לָשֵׂאת
צַעַרְך.

עִיר הַיּוֹנָה לָבְשָׁה לָבָן לִכְבוֹדִי, לִכְבוֹדֵךְ,
פָּשְׁטָה יָדַיִם אֶל פֵּרוּרֵי שְׁכִינָה צְחוֹרִים כְּיָרֵחַ צוֹעֵק מִתּוֹכָהּ רִנָּה,
גְּשִׁי אֵלַי, שִׁפְכֵי לִבִּי בְּסוֹדִי – סוֹדֵךְ,
אִסְפִי אוֹתוֹ
אֵלַיִךְ.