בקשת השדה / שקד תומר
בשמיטה יש צד עצוב.
השדה עכשיו עזוב
מירקותיו קטפנו יום וליל
ואותו עתה נטשנו זוהי בקשת האל?
שש שנים היה שמח ורוקד
ועכשיו- בשמיטה, בודד עומד?
למה אנו מכבים את השדה
הלא לנו הוא סיפק ירקות טובי מראה?
הייתכן שהאדם כה אכזר,
שלחברו הטוב ביותר הוא מתנהג כזר?
האם האדמה בנו חבטה?
שאיתה אנו נוהגים בכזו כפיות טובה?
לא. השדה הוא שרוצה לנוח.
די לו והוא צריך לצבור קצת כח.
השדה הוא שמבקש קצת הפסקה
שש שנים נתן לנו אספקה, בתשוקה,
ועתה דרוש לו קצת שקט, קצת שתיקה.
בקרוב נוכל לשוב להנות מיצירותיו
אולי בקיץ אולי בסתיו
עוד שנה נחזור לרקוד איתו
עד אז אנא כבדו את בקשתו.
בשולי השיר:
השיר מתאר את שלל הצדדים של שנת השמיטה. תחילה, הצד העצוב של שנת השמיטה- שדה עזוב ועצוב, ריק ושומם. והצד השני הצורך של השדה להפסיק לרגע את מירוץ החיים, לנוח. בין הטוב לרע יש גם שאלות שנשאלות מתוך מקום של אי הבנה- למה אנו כפויי טובה? למה לנו בכלל שמיטה? השיר מסתיים בנימה אופטימית- נחזור ללקט מן השדה ממש עוד מעט, עוד קצת.
