הרים
מנגד חלוני ניצבים כמו חיילים במסדר
לעולם זקופים. גאים.
ישנה תחושה בעורף משונה ומעט מעקצצת כאילו נועצים בי מבטם
כמו דבורה אחר פרחי הדר בעונה –
כך נפשי.
לא פעם התעורר בי רצון לחוש כמותם
ולפענח את רז ההרים:
יופי עתיק של בורא
לצפות בטבע משתנה
ואף על פי כן לרבוץ בנחת תחת שמיכה עוטפת,
מנחמת של עשב וטל
שחר.