והני יושב כשכולי עטוף כאב.
הבדידות. ריקדה מסביבי ולעגה לי, אבל לא היא לבדה. לצדה רקד הזעם ומאחור חולל התסכול.
ופתאום! הכה בי הדבר!
בזמן זה במקום אחר, בגוף אחר, מתחולל דבר שונה.
והריני תוהה לעצמי, כיצד גורל אכזר זה פוגש דווקא בי?
פסיעה מן המוות, מבקש למות מן האני הבוכה.
כאשר אתה יושב כמלך ומביט, החושך המרהיב.
