היה היה פעם עיירה קטנה, והיה בא משפחה, המשפחה הזאת הייתה ממש מסתורית, ואף אחד מבני העיירה מעולם לא ראה את אחד מבני המשפחה, לא היו להם חברים או חיות לפחות לא שאנחנו יודעים, יום חורפי אחד, היתה סערה גדולה, כל חברי העייירה רצו לבתים ונשארו שם, הסערה חלה שלושה ימים, ביום השלישי קרה דבר שמעולם לא קרה, השכנים של המשפחה המסתורית ראו את התריס של הבית המסתורי נפתח ואז גם שמעו בומים וצעדים חזקים משם, הם מיד כתבו בקבוצת הווצאפ של העיירה שיש תזוזות מהבית המסתורי, אחרי עשר דקות של רעשים מוזרים, הדלת נפתחה ולא תאמינו מה הם ראו, הם התחילו לראות, נעליים רגליים גוף ואז ראש בלונדיני של ילדה, באותו הרגע שהילדה יצאה מפתח הבית, נגמרה הסערה, כל חברי העיירה היו בשוק, הם כולם יצאו והתגודדו מול הבית, הילדה הבלונדינית פתחה בריצה ליכוון הבית הריצה התלוותה בצעקות בהלה, היא הגיעה הביתה טרקה את הדלת ונעלמה, כעבור 2 דקות, נשמעו צעקות מהבית של בערך 5 דמויות, הצעקות נמשכו בערך דקה, ואחר כך יצאו מהבית 2 דמויות, הראשון גבוה בגוף של גבר, והשניה בגובה בינוני בגוף של אישה, חברי העיירה לקחו את ילדהם לאחור, והמבוגרים התקרבו, היה שם אחד שיכור, התקרב ואמר: שלווום חברימוס, מה נשמע? מה קורה? בואו סעודת הפסח מגיעה, כמובן שלא היה פסח היה רק הקיץ, ראו את אישתו של האיש השיכור רצה אליו וצועקת לו: אל תתקרב אליהם הם מסוכנים, מיד כל חברי העיירה הלכו הצידה והתלבטו מה לעשות, איש אחד אמר: צריך להרוג אותם, איש שני אמר: בואו נראה מה הם, מה הם, איש שלישי ששמו היה שמוליק לא אמר! אלה לקח אחריות והתקדם לעברם, עצר מרחק 10 צעדים מהם ואמר: שלום, מי אתם? האישה ענתה: לי קוראים טניה, וזהו בעלי ושמו עמוס, שמוליק אמר: ומי זאת הילדה הבלונדינית שברחה מקודם? ולמה לא ראינו אתכם אף פעם? אז טניה ענתה: "הילדה הבלונדינית הזאת" זאת הילדה שלנו וקוראים לה אסתר, ולא ראיתם אותה מסיבות שאם אתם לא יודעים אותם אתם לא צריכים לדעת אותם, הגבר והאישה פתאום נעלמו ונהיה ערפל, חברי העיירה היו כולם מופתעים, וחזרו לבתים, ממש שעה לאחר המקרה ראש העיירה זימן את כולם לפגישה, נציג מכל משפחה, בפגישה היו 2 צדדים, צד אחד שרצה לגרש אותם וצד שני שרצה להרוג אותם, אנשי העיירה לא הצליחו להגיע לפשרה, והם הסכימו שעוד שבוע הפגשו שוב, לעוד פגישה והם יראו מה התחדש עד אז ומה יהיו מאזני הכוחות, עבר יום ועוד יום, ולבסוף הגיע יום רביעי, ביום רביעי בלילה קרה דבר מאוד מוזר אבל כולם גילו אותו רק באספה ביום חמישי, הם ראו כי מתוך 100 משפחות בעיירה הגיעו רק 50 נציגים, חברי העיירה הלכו לראות איפה שאר 50 הנציגים, אבל שהגיעו לבתיהם ראו שהבתים שלהם ריקים, וגם בלי הבגדים ושאר הדברים שלהם, אבל היה משהו משותף אחד בכל הבתים האלו, לכל בית בכנסיתו חיכה מכתב, ובמכתב היה כתוב: "חברי עיירה יקרים, ידענו כי תבואו לחפש אותנו, אין לכם מה לדאוג, אנחנו רק יצאנו לחופשה קצרה, נחזור במהרה, בברכה משפחת. ואז שם המשפחה, הם חזרו למקום האספה וסיפר כל אחד מה מצא בבית שהוא הלך לבדוק בוא, הם שמו לב אחרי שעה של דיבורים מה יעשו, שמי שנעלמו היו רק מי שלא רצה שיהרגו את המשפחה המסתורית, ורצה שיגרשו אותם, אנשי העיירה התחילו כולם להלחץ, לקחו את משפוחתיהם והגיעו למקום שכל חברי העיירה יהיו בוא וכך יהיה יותר בטוח, כך החליטו נציגי העיירה, בנתיים בכל לילה יהיה תורנות שמירה, לילדים וקשישים היה אסור בהחלט לצאת האיזור המוגדר, ורק לנשים והגברים היה מותר להביא דברים כמו: אוכל, מים, משחקים ועוד כל מיני.. המבוגרים לא סיפרו לילדים מה קרה, הם רק אמרו שעכשיו כולנו נישן ביחד עם החברים, כמובן שהילדים ממש שמחו, וכל היום שיחקו, קפצו, רצו, השתוללו אבל אף אחד לא הצעירים ולא היותר מבוגרים לא הבין מה באמת קורה פה.. אחרי כשלושה שבועות, נשמע רעש מבחוץ, כמה נציגים יצאו החוצה לראות מה קרה, והם ראו את כל ה50 משפחות בחוץ עם שלטים, " הם לא שונים ממנו מגיע להם להשאר", "למה שתהרגו אותם? הם בדיוק כמונו" ועוד כל מיני שלטים בסגנון.. באותו רגע, פתאום נשמע חריקה של דלת, נפתחה דלת בבית המסתורי הפעם יצאו משם, הילדה בלונדינית האישה והגבר, ואמרו אנחנו אלה אנחנו אתם אלה אתם, מה אנחנו שונים? אתם לא מכירים אותנו, מה שאתם לא יודעים אלה שאנחנו מכירים אותכם, כל פעם היינו איתכם, בלי ששמתם לב, באספה שהתחלקתם לשני צדדים, צד אחד אמר להרוג אותנו וצד שני אמר לגרש אותנו, אבל למה? כי ראיתם את הבת הבלונדינית שלנו בורחת מכם? גם אני הייתי בורח מכם עם כל אנשי העיירה שלי היו מתגודדים ומסתכלים עלי, אתם לא? אז ממש כל הכבוד לכם! אבל אתם כן נכון? היא בסך הכל ילדה בת עשר מה היא מבינה מהחיים, אבל נחזור לעניין, אנחנו אלה אתם אתם אלה אנחנו, ושום דבר לא שונה ביננו, עכשיו תפסיקו עם ההפגנות האלה, לפני שקורה פה משהו היינו שמחים שתכירו את בני המשפחה למה אתם לא תראו אותנו עוד מסיבות טובות, כל אנשי העיירה קפאו במקום, והם המשיכו, האישה לקחה פיקוד ואמרה: אני טניה וזהו בעלי עמוס הילדה שלנו אסתר, ויש עוד 2 בנים בתוך הבית קוראים להם: אמיר ותומר, אותם עוד תכירו הרבה, אני הייתי מרימה טלפון במקומכם לקרובים שלכם ואומרים להם מילות פרידה, אז מקווה בשבילכם שלא נפגש עוד, ושוב היה ערפל והם נעלמו. כל חברי העיירה שתי הצדדים התחברו וכולם החליטו ביחד שהם בורחים.
כולם ארזו כל המשפחות אף אחד לא התנגד וכעבור שבוע, כולם היו מאורגנים, והתחילו ללכת, הם התקדמו, ומה קרה להם כבר תגלו בהמשך, האם תפסו אותם? או שהם הצליחו לעבור מקום? לאן הם הגיעו? מי שרד? מי אלה אמיר ותומר? מה יקרה לעיירה אחרי שהם הלכו? את כל זה תגלו בספר 2!
