והוא כמו ספינר בא והולך,
חוזר ומופיע, חוזר ומגיע.
עכשיו חוזר אלי,
עכשיו, אומר וחוזר אלי,
אומר, שהכל יהיה בסדר,
בשביל שנינו.
הוא לא ספינר, לא בא והולך,
הוא לא מופיע, לא מגיע.
אולי בלילות תשיר לי שירים,
דבר איתי, אתה שם בשבילי?
אבל הוא לא יודע שבשבילי הוא קצת פנטזיה,
פנטזיה קדומה,
סחוטה,
שלא מעירים אותה.
היא לא יודעת מה היא איבדה,
ומה היא שמרה, מה שהיא זכרה.
כי הוא הלך ושכח,
כבר לא זוכר אותי,
הוא הלך ושכח אותי.
אז ברחתי,
כבר לא זוכרת,
לא רוצה שום קשר אליו.
רוצה רק לנוס על נפשי,
לברוח ממנו עכשיו.
כי בשביל שנינו זה נגמר,
זה נגמר,
כי עוד לא מאוחר.
