קר בחוץ וחם בלב,
השמיכה מעניקה חיבוק אוהב,
קול טפטוף הגשם מתחזק,
את עקבות הנעליים שבקרקע מוחק.
שוקו חם שותים ביחד,
עם המשפחה בלב אין פחד.
באילו רגעים,
אי שם סופת שלגים,
ילדים קופצים בשלוליות,
נערות מביעות בליבן משאלות,
העולם פועל, זז ומתקדם,
אך אני עדיין בניסיון להירדם…
טוב לי כך עם המרגוע,
במקום שבדמיון אפשר לנגוע,
בחמימות ובשקט,
לקרוא בספר עלילה מרתקת.
החורף קר אך מוכר,
עונה שבאה והולכת,
מתחילה מיד לאחר השלכת,
תמיד בשבילה יש פינה בלב,
אפילו אכתוב לה שיר אוהב,
לסיכום, לחורף, לעולם לא אפנה עורף.
