אֵלוֹקָי.
יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עַל מָה לְהוֹדוֹת לְךָ
לְזַמֵּר
לְהַלֵּל
לְאָמַר לְךָ
תּוֹדָה.
עַל בֹּקֶר וְעַל עֶרֶב,
עַל יוֹם וְעַל לַיְלָה,
עַל זְרִיחָה וְעַל שְׁקִיעָה ,
עַל הַטּוֹב וְעַל הָרַע.
תּוֹדָה לְךָ עַל הַתְּפִלָּה,
זְמַן לְהוֹדוֹת לְךָ
לְזַמֵּר
לְדַבֵּר,
לְסַפֵּר שִׁבְחֲךָ.
בַּתְּפִלָּה אֲנִי אִתְּךָ,
זְמַן הַמְּחַבֵּר בֵּינִי לְבֵינְךָ
שֶׁכְּלָל אֵינֶנּוּ מַסְפִּיק,
לְהוֹדוֹת לְךָ.
