אצלי בגינה בגינה אצלי בלב, יש שם פרח מלבלב. בצבע תכלת -כחול, לא קטן ולא גדול. כשאני שמחה זה עוזר לו בצמיחה, כשעצוב לי וקר הוא נובל ונסגר. כשאני פורחת הוא פורח יחד איתי. בגינה אצלי בלב יש שם עץ, בצורה של חץ, הוא בצבע ירוק, ומצמיח פרי מתוק. כשצוחקים שורשיו מעמיקים, אך כשמכאיבים זה שובר לו את הענפים. כשאני צומחת הוא צומח יחד איתי. בגינה אצלי בלב יש פיטריה קטנה, יפה אך רעילה. כדי לחפור מסביבה בור, ואותה לעקור, צריך נחישות וגבורה, אומץ ודעה ברורה. זה קשה אך אפשרי, להשאיר אותה זה לא בריא. בגינה אצלי בלב השמש זורחת והרוח מלטף, פרפר מרחף וציפור מעופף. לפעמים רומסים לי את הגינה! דורכים מפינה לפינה. זה מעצבן וכואב, זה מפריע לעץ ולפרח ללבלב. אך הם חזקים, הם גדולים, הם מחדש לצמוח יכולים. הם מתגברים על הכל, וממשיכים לגדול. אך מתי יפסיק להיות כאב בגינה אצלי בלב?
תפריט
