הוּא חָזַר מֵהַצָּבָא אַחֲרֵי יוֹתֵר מִדַּי זְמַן.
הוּא הִזְכִּיר לִי אֶת הַיַּלְדוּת, כְּשֶׁהוּא מֵכִין לִי שׁוֹקוֹ מוּל אוֹתוֹ הַסֶּרֶט הָאָהוּב
כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם נוֹטֵף וּבְרָקִים וּרְעָמִים מִשְׁתּוֹלְלִים בַּחוּץ,
אֲבָל הוּא נִלְחָם עַכְשָׁו, בֵּין אַזְעָקָה לְאַזְעָקָה, הוּא הֲכִי אַמִּיץ הֲכִי חָזָק,
הוּא סִפֵּר לִי שֶׁהַצַּד הַשֵּׁנִי מְרַמֶּה, רָאִיתִי בְּעֵינָיו אֶת הַגַּאֲוָה, "אֲנַחְנוּ נִשְׁבּוֹר אוֹתָם" כָּכָה הוּא אוֹמֵר.
אָחִי, אָח שֶׁלִּי הוּא הֶעָלֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁלֹּא נָשַׁר בְּשַׁלֶּכֶת,
אָח שֶׁלִּי נִשְׁאַר עַל הָעֵץ וְיוֹנֵק מִמֶּנּוּ.
