לברוח / בתיה בוליצב

אֲנִי מְנַסָּה לִבְרֹחַ מִזֶּה

כְּמוֹ גְּדִי שֶׁרָץ מְחַיַּת פֶּרֶא

רוֹצָה לְהַפְסִיק לִשְׁמֹעַ קוֹלוֹת

שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת הַכְּאֵב

אַךְ בְּכָל בְּרִיחָה מַשֶּׁהוּ מַחֲזִיר אוֹתִי לְשָׁם

אֲנִי מְנַסָּה לְהַפְסִיק לִשְׁמֹעַ אֲנָשִׁים

מְנַסָּה לְהַפְסִיק לִשְׁמֹעַ בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת

מְנַסָּה לְהֵאָחֵז בֶּעָתִיד , בַּבָּאוֹת

אֲנִי רוֹצָה לָעוּף כְּמוֹ צִפּוֹר

לָחוּשׁ אֶת הַדְּרוֹר

לִהְיוֹת חָפְשִׁיָּה מִכָּל שֶׁמִּתְרַחֵשׁ מִתַּחְתֶּיהָ

מִכָּל מָה שֶׁרַע מִכָּל הַמְּיַגֵּעַ

לִבְרֹחַ מִזֶּה