מי היה מאמין , מי היה משער
שיום יבוא ותפרץ הגדר.
היה ביטחון
היה רוגע,
ככה אבא נהג לומר לנגה.
בקיבוץ שלנו היה בטוח.
שבת היה יום רגוע, יום של לנוח.
מי היה מאמין, מי היה משער
שיום יבוא ותיפרץ הגדר.
נגה גדלה בבטחה,
יום שבת היה יום של מנוחה.
אבא תמיד שמר
תמיד דאג תמיד אמר-
מי היה מאמין, מי היה משער
שיום יבוא ותפרץ הגדר
ואולי, אבא לא שמר.
כנראה לא היה בטוח.
ובמדינה שלנו
כבר אי אפשר לנוח.
