עצב, תקופה מזעזעת
דם בכל מקום, בכי.
מהלוויה להלוויה
משבעה כזאת של קרוב לשבעה אחרת של קרוב,
מתי זה יגמר?
המלאכים שלנו
נשמות תמימות שהלכו
נשים עצובות וצרחות של ילדים
מתי יגיע האור?
ושוב עוד פרידה של אמא ששולחת את הילד שלה לשדה הקרב
ושוב לילות בלי שינה
עד מתי? כמה דם נצטרך לשפוך?
ועל מה? על שנאה ורוע
על הרצון שלנו לחיות בארץ הזאת.
