מגדל בבל / שירה מנגיסטו

את גדלה ואני לא מפסיקה

את צוחקת, אני כבר לא מבינה

את מדברת, אין כבר משמעות למילה

אני מנסה להבין אבל, לא מצליחה

אחותי הקטנה,

בשנייה שהצלחת, נעלמת.