ביום שמחת תורה כל זה קרה
ועל זאת אני יושבת כאן היום ובוכה
בוכה על כל אלה שנפלו בקרבות והשאירו מאחורה המון בודדות
ואיתם חלל ריק עמוק.
בוכה על כל אלו שנלקחו לשבי ובתוכם מקום קטן בלב שלי
בוכה על כל הילדים וקטנים
שנשארו ללא הורים ואנשים דואגים
בוכה וחוששת שאותם לא יזכרו
אך מקווה שהזכרונות וסיפורים יצליחו להעביר וכך גם קצת להנחיל את קצת מהענקות וגדולות של הגיבורים הסמויים.