יכול להיות שהמושג יציבות הוא אשליה?
שאולי הוא מבוסס בכלל על הגליה?
כי הרי מה זו בכלל יציבות
אנשים שנשארים? בית? עבודה? זהות?
האם היא לפתח את יכולת השהות?
או שאולי בכלל ההפך המוחלט?
אולי זה לדעת להתגמש,
את החלומות הכי הזויים לממש.
לדעת לרקוד על הכדור הרוטט,
לדעת להחזיק כשקשה – ולא להתמוטט.
או שאולי להתמוטט זה גם בסדר?
להתכנס עמוק בתוך הסוודר?
להתמסר למסע, ואף את הקושי לשאת
ואחרי זמן מה להצליח מהבור לצאת.
אז היציבות בעצם נמדדת בקושי,
לדעת למצוא בכל שחור את היופי.
היא נבנית ברגעים הכי נמוכים
ואז משם – למעלה צומחים.
