מתי פעם אחרונה לקחת נשימה עמוקה?
מתחת את הגב? יצאת להליכה?
מתי לקחת ערב רק לעצמך? לדממה?
ישבת בשקט, המחשבות והלבד.
מתי לאחרונה שמת את הקולות השליליים בצד?
נתת לראש לנוח, בלי לקום מיד.
מתי נתת לעצמך, רק לרגע, להיפרד מהפחד?
מתי שברת את השגרה?
כבר יצאת להליכה?
הפחת בעצמך תקווה?
מתי יצא לך לעיין בשאלה,
אני חי או רק מתקיים?
אני שמח? או בוחר להתעלם?
הכדור שלנו יפה ומכוער בו זמנית.
הוא גדול וקטן, מאוורר וגם מחניק.
הוא ירוק ומואר, אך גם אפור וקודר.
המקור לאושר, וגם הבית לכאב החודר.
הכל תלוי בהשקפה,
בסדרי העדיפויות והחיפוש אחר שמחה.
צריך לשבור את המעגל,
להמציא איזה טרפז יוצא מן הכלל.
צריך לשנות את נקודת המבט,
צעד, צעד. לאט, לאט.
להתחיל בקטן ובנשימה עמוקה.
אז אני אשאל שוב, כבר שברת את השגרה?