חֲבֵרוּת
יוֹתֵר מִסְּתָם מִלָּה
בַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁאַתָּה צָעִיר, אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
מִישֶׁהוּ לְשַׁתֵּף עִמּוֹ, לַחֲלֹק אִתּוֹ רְגָעִים, מִישֶׁהוּ לִצְחֹק אִתּוֹ, מִישֶׁהוּ לְשַׂחֵק אִתּוֹ..
אַתָּה צָרִיךְ מִישֶׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה אִתְּךָ
עֲבוּר אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים הַיְּדִידוּת הַזּוֹ מַגִּיעָה בְּקַלּוּת כָּכָה שֶׁהֵם אֲפִלּוּ לֹא מַבְחִינִים בָּהּ, כְּשֶׁהִיא קַיֶּמֶת.
לְאַחַר מִכֵּן, כְּשֶׁאַתָּה קְצָת יוֹתֵר בּוֹגֵר אַתָּה מַתְחִיל לְהַעֲרִיךְ אֶת הַקְּשָׁרִים הָאֵלּוּ שֶׁבָּאִים וְהוֹלְכִים בַּחַיִּים שֶׁלְּךָ קְצָת יוֹתֵר..
כְּכָל שֶׁאַתָּה מִתְבַּגֵּר, יֵשׁ הֶבְדֵּל בַּדְּבָרִים בְּחַיֶּיךָ, כָּךְ גַּם עִם הָרְגָשׁוֹת שֶׁלְּךָ.
כְּכָל שֶׁהָרְגָשׁוֹת חֲזָקִים יוֹתֵר, כָּךְ קָשֶׁה יוֹתֵר לְהַרְפּוֹת, לְשַׁחְרֵר. מֵהֶם..
אֲנָשִׁים בָּאִים וְהוֹלְכִים, מַעַרְכוֹת יְחָסִים בָּאוֹת וְהוֹלְכוֹת, חֲבֵרוּיוֹת מִשְׁתַּנּוֹת.
כַּאֲשֶׁר אַתָּה מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ עַד כַּמָּה קָשֶׁה לְשַׁחְרֵר מִמַּשֶּׁהוּ, מִישֶׁהוּ..
אַתָּה מַתְחִיל לְהָבִין כַּמָּה זֶה מַשְׁמָעוּתִי גַּם לְךָ.
אַתָּה מַתְחִיל לַחֲשֹׁב עַל אוֹתָם אֲנָשִׁים לֹא כְּמַשֶּׁהוּ מוּבָן מֵאֵלָיו, לֹא זְמַנִּי,
כִּי הִתְרַגַּלְתָּ אֲלֵיהֶם.
אַתָּה רוֹצֶה שֶׁהֵם יִשָּׁאֲרוּ.
לַמְרוֹת שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהֵם לֹא יִהְיוּ שָׁם לָנֶצַח..
"כִּי בְּשָׁלָב מְסֻיָּם כֻּלָּם עוֹזְבִים",
כָּכָה אָמַרְתָּ לִי, נָכוֹן?
אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ בָּךְ תִּקְוָה שֶׁכֵּן.
וְאָז, הַהַשְׁפָּעָה קָשָׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר.
אָז עָבַרְתָּ הַרְבֵּה עִם עַצְמְךָ..
נִפְגַּעְתָּ, הִפְנַמְתָּ, אוּלַי גַּם נִסִּיתָ לְהַחֲלִים מִמָּה שֶׁהָיָה..
יֵשׁ לְךָ כַּמָּה תּוֹבָנוֹת מֵהַחַיִּים
וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר,
כָּל קֶשֶׁר מַתְחִיל וּמִסְתַּכֵּם בָּרְגָשׁוֹת. הַרְבֵּה מֵהֶם.
אֲנִי אָעִיד.
יֵשׁ הַרְבֵּה מָה לוֹמַר בַּנּוֹשֵׂא..
חֲבֵרוּת
יוֹתֵר מִסְּתָם מִלָּה
יוֹתֵר כְּמוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁמְּשַׁנֶּה אֶת מִי שֶׁאַתָּה.
עֲבוּרִי.
