בוקר שחור לב מתכווץ.
את כפיר ואריאל עוטפת בידיה.
לוחשת מילים, בלי פחד.
גם בחושך תמיד ביחד.
עוד יום עובר
והאוויר אוזל.
ובלילה,
אמא שרה שיר ערש.
אני כאן אני לא עוזבת.
עיניים גדולות מחפשות את האור.
ובליבה נפער בור.
היא מתפללת שהשמש תאיר לה את הדרך.
לילה ,
ועוד לילה
נושמת תקווה.
מבטיחה שלא תשבר.
מחבקת לבבות כתומים.
ומתפללת לחיים טובים.
