סְדָקִים בַּמִּגְדַּלּוֹר/ ירין זוגייר

כֻּלָּם רוֹאִים בִּי אֶת הַשִּׂמְחָה,
אֶת הָאוֹר הַמִּתְפָּרֵץ,
אֶת הָאוֹפְּטִימִיּוּת הַבִּלְתִּי נִלְאֵית,
לֵב פָּתוּחַ,
רֶגֶשׁ שֶׁגּוֹלֵשׁ מֵעֵבֶר לַשּׁוּלַיִם.

וּמְצַפִּים.
תָּמִיד מְצַפִּים.

שֶׁאֶהְיֶה מִגְדַּלּוֹר,
שֶׁאָאִיר גַּם כְּשֶׁאֲנִי נִסְדֶּקֶת.

אֲבָל אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל אָדָם.

בַּחוּרָה עִם נְשָׁמָה חֲשׂוּפָה
וְלֵב שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ לְהִתְקַשֵּׁה.

אֲנִי לֹא מֻשְׁלֶמֶת.
אֲנִי מֻרְכֶּבֶת.

אֲנִי נוֹשֵׂאת כְּאֵב,
בְּאוֹתָן יָדַיִם
שֶׁמְּחַלְּקוֹת אַהֲבָה.

קָשֶׁה גַּם לִי.
גַּם אִם הַצְּחוֹק שֶׁלִּי
יוֹדֵעַ לְהַטְעוֹת.

רֻבְּכֶם לֹא רוֹאִים זֹאת,
וְאֵינִי מַאֲשִׁימָה.

קָשֶׁה לִקְרֹא עֹמֶק
בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת.

אֲבָל, אָנָּא מִכֶּם
אַל תְּצַפּוּ מִמֶּנִּי לִהְיוֹת פֶּסֶל.
אַל תַּכְתִּירוּ אוֹתִי כְּסֵמֶל.
אֶל תִּכְלְאוּ אוֹתִי בְּדִמּוּי
שֶׁנּוֹחַ עֲבוּרְכֶם לְהָכִיל.

אֲנִי,
אֲנִי.

וּכְשֶׁאֲנִי בָּאָה,
אֲנִי בָּאָה בְּלַהַט,
עִם כָּל הַלֵּב
וּבְלִי חוֹמוֹת.

וּבְאוֹתָהּ נְשִׁימָה
הַלֵּב שֶׁלִּי גַּם מַרְגִּישׁ הַכֹּל.

הוּא מַרְגִּישׁ אַהֲבָה
שֶׁמְּרִימָה אוֹתִי מֵעַל עַצְמִי,
שִׂמְחָה שֶׁמִּתְפָּרֶצֶת
כְּמוֹ אוֹר רִאשׁוֹן.

אֲבָל הַלֵּב הַזֶּה
גַּם שׂוֹרֵד לֵילוֹת אֲרֻכִּים,
כּוֹאֲבִים,
שְׁקֵטִים.

הוּא מַכִּיר תִּסְכּוּל
שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בְּקוֹל,
מִשְׁקָל שֶׁל עוֹלָם
שֶׁנִּשְׁעַן עָלָיו
בְּלִי לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת.

הוּא נִלְחַם,
הוּא נִסְדַּק,
וְהוּא מַמְשִׁיךְ לִפְעֹם
בְּעַקְשָׁנוּת קְדוֹשָׁה.

אַל תְּמַסְגְּרוּ אוֹתִי.
לֹא בִּגְבוּרָה
וְלֹא בְּחֻלְשָׁה.

אֲנִי סַךְ הַכֹּל אֲנִי.

רַק אָדָם.
עִם לֵב,
וּנְשָׁמָה
שֶׁמְּסָרֶבֶת
לְהִצְטַמְצֵם
מוּל הָעוֹלָם הֶעָצוּם.

עד כמה אהבת את היצירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן