עִוֶּרֶת אֲבָל רוֹאָה / עדיה מויאל

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת 

הִיא אוֹהֶבֶת לָצֵאת אֶל הַשָּׂדֶה הַגָּדוֹל

 לִנְשֹׁם וּמִיָּד מַתְחִילָה לִרְקֹד

 כְּשֶׁיּוֹרֵד גֶּשֶׁם וְהַשָּׁמַיִם כּוֹעֲסִים 

הִיא יוֹשֶׁבֶת מוּל הָאָח הַחַם קוֹרֵאת סְפָרִים 

הַיָּדַיִם מְרַפְרְפוֹת עַל הַדַּפִּים

 מְנַסֶּה לְאַט לְאַט לְהָבִין

 לֹא בְּהֶכְרֵחַ אֶת הַמִּלִּים 

אוּלַי גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים

 בֵּין הַמִּשְׁפָּטִים

אוּלַי הִיא לֹא רוֹאָה

 אֲבָל הִיא אוֹהֶבֶת לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים 

חַיִּים מְרַגְּשִׁים מַלְהִיבִים

 עִם מוּזִיקָה וְעִם פְּרָחִים  

לִרְקֹד עַל הַיָּרֵחַ 

וְגַם לָעוּף עַל כַּדּוּר פּוֹרֵחַ

הִיא אוּלַי עִוֶּרֶת 

אֲבָל הִיא רוֹאָה בַּמַּחֲשָׁבָה

 עִם הַדִּמְיוֹן לְהַפְלִיג וְלִזְרֹם

הִיא בֶּן אָדָם

 כְּמוֹ כֻּלָּם אֲבָל יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד 

הִיא עִוֶּרֶת אֲבָל רוֹאָה

עד כמה אהבת את היצירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן