אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ אֶת הָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת שֶׁלָּהּ
כְּמוֹ יָרֵחַ מְכַוְּנוֹת אוֹתְךָ, אֶת דַּרְכְּךָ
בְּלַיְלָה גָּשׁוּם שֶׁל זִכְרוֹנוֹת
הִיא מוֹפִיעָה לְךָ בַּחֲלוֹמוֹת
נוֹתֶנֶת יָד וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתְךָ
מִתּוֹךְ הַיֵּאוּשׁ וְהַכְּאֵב שֶׁל הָאָבְדָן
וְלוֹחֶשֶׁת בָּאֹזֶן שֶׁלְּךָ
הָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת "תּוֹדָה"
